דלקות ריאה חוזרות אצל ילדים: מתי מבררים ומה מחפשים?

מה נחשב דלקות ריאה חוזרות?

ההגדרה המקובלת בספרות היא לפחות שני אירועים של דלקת ריאות בתוך שנה אחת, או שלושה אירועים בסך הכול, כשבין אירוע לאירוע הממצא בצילום החזה נעלם. לפי מאמר סקירה בנושא, כ־8 עד 9 אחוזים מהילדים שחלו בדלקת ריאות יעמדו בהגדרה הזאת.

החלק האחרון של ההגדרה חשוב. אם הצילום לא חזר לתקין בין האירועים, ייתכן שמדובר בדלקת אחת שלא נרפאה עד הסוף, וזה מצב אחר עם בירור אחר.

לפי אותה סקירה, האתגר הוא להבחין בין ילדים עם בעיה קלה או חולפת, שאינם זקוקים לבירור נרחב, לבין ילדים עם מחלת רקע שחשוב לאתר.

האם כל אבחנה של דלקת ריאות היא באמת דלקת ריאות?

לא תמיד, וזו השאלה הראשונה בבירור. אבחנה של דלקת ריאות ניתנת לעיתים על סמך האזנה בלבד, בלי צילום, או על סמך צילום שאפשר לפרש בכמה דרכים.

שני מצבים שכיחים נראים דומה. הראשון הוא מחלה ויראלית עם חום ושיעול, שבה שומעים חרחורים בהאזנה. השני הוא התקף אסתמה: ריר שחוסם סימפון קטן יוצר בצילום צל שנראה כמו דלקת, וחולף בתוך ימים. ילד ש”חולה בדלקת ריאות” כל חורף, מצפצף בכל פעם ומשתפר מהר עם אינהלציות, הוא לעיתים קרובות ילד עם אסתמה שלא אובחנה.

לכן הבירור מתחיל באיסוף כל הצילומים והסיכומים, ובקריאה מחדש שלהם.

למה חשוב לדעת אם הדלקת חוזרת באותו מקום?

המיקום הוא המפתח שמחלק את הבירור לשני מסלולים.

זו הסיבה לכך שרופאת הריאות תבקש לראות את הצילומים עצמם, ולא רק את הפענוח הכתוב.

אילו סיבות מחפשים?

ברוב המקרים הסיבה שכיחה וניתנת לטיפול. מחלות נדירות קיימות, והמטרה היא לא לפספס אותן בלי להעמיס בדיקות מיותרות על כל ילד.

• אסתמה שאינה מאובחנת או שאינה מאוזנת. מהסיבות השכיחות ביותר לאבחנות חוזרות של דלקת ריאות.
• שאיפה של מזון או נוזלים לדרכי הנשימה, בעיקר אצל תינוקות ואצל ילדים עם קשיי בליעה או רפלוקס משמעותי.
• גוף זר. בוטן, חרוז או חלק קטן של צעצוע שנשאפו בלי שאיש שם לב.
• חסר חיסוני. נחשדים בו בעיקר כשיש זיהומים חוזרים גם במקומות אחרים בגוף, כמו האוזניים, הסינוסים או העור.
• סיסטיק פיברוזיס והפרעות בפעולת הריסים שמנקים את דרכי האוויר.
• מבנה מולד חריג של הריאה או של דרכי האוויר.

דלקות חוזרות שאינן מטופלות עלולות להשאיר נזק קבוע בסימפונות. על כך אפשר לקרוא בעמוד מחלות ריאה כרוניות בילדים.

האם דלקות ריאה חוזרות אומרות שמערכת החיסון חלשה?

זו השאלה שמטרידה הורים יותר מכל, והתשובה ברוב המקרים היא לא. חסר חיסוני מולד הוא סיבה נדירה, ויש לו בדרך כלל סימנים נוספים מעבר לריאות.

מה מעלה את החשד? זיהומים חוזרים בכמה מערכות בגוף, כמו אוזניים, סינוסים, עור או מעיים. זיהומים שנגרמים ממחוללים לא שגרתיים, או שמצריכים טיפול ממושך באופן חריג. קושי בעלייה במשקל. וסיפור משפחתי של חסר חיסוני.

ילד בגיל הגן שחולה לעיתים קרובות בהצטננויות, מחלים ביניהן וגדל יפה, אינו מתאים לתיאור הזה. כשיש חשד, מתחילים בבדיקות דם פשוטות, ולפי התוצאות מפנים לבירור אימונולוגי.

איך נראה הבירור?

הבירור מדורג. מתחילים מהפשוט, ומתקדמים רק אם יש סיבה.

1. שחזור ההיסטוריה. כמה אירועים היו, מתי, איך אובחנו, מה ניתן, וכמה זמן ארכה ההחלמה. בנוסף: זיהומים אחרים, גדילה, שיעול בין האירועים, והשתנקויות.
2. קריאה משווה של כל צילומי החזה.
3. בדיקה גופנית, כולל התרשמות מהגדילה ומסימנים למחלה כרונית.
4. בדיקת תפקודי ריאות, אם הגיל מאפשר.
5. בדיקות מכוונות לפי הממצאים: בדיקות דם להערכת מערכת החיסון, בדיקת זיעה, הדמיה מתקדמת או בדיקות נוספות. אל חלקן מפנים למרכזים ייעודיים.

לא כל ילד יעבור את כל השלבים. הורים רבים מופתעים לגלות שהשלבים הראשונים, שאינם דורשים שום בדיקה פולשנית, נותנים את רוב התשובה.

מה ההורים יכולים לעשות?

• לאסוף את כל הצילומים. בקשו את התמונות עצמן על דיסק או בקישור, ולא רק את הפענוח.
• לרשום ציר זמן של כל האירועים, כולל טיפולים.
• לוודא שהחיסונים מעודכנים לפי תוכנית החיסונים.
• לשמור על סביבה נקייה מעשן.
• לשים לב לשיעול בין המחלות. שיעול רטוב שנמשך גם כשהילד ”בריא” הוא מידע חשוב. ראו מתי שיעול מצריך רופא ריאות.

מתי פונים מיד?

מה קורה בין הדלקות, ולמה זה חשוב?

אחת השאלות הראשונות בבירור היא איך הילד נראה בתקופות שבין המחלות. ילד שחוזר לגמרי לעצמו, נושם בשקט, אוכל ועולה במשקל, נמצא בדרך כלל במצב שונה מאוד מילד שממשיך להשתעל כל הזמן.

שיעול רטוב שנמשך יותר מארבעה שבועות אינו חלק רגיל מההחלמה, ועל כך יש פירוט במאמר מתי שיעול מצריך רופא ריאות ובעמוד שיעול כרוני.

האם בעיות בבליעה יכולות לגרום לדלקות ריאה?

כן, במיוחד אצל תינוקות וילדים עם קשיים התפתחותיים או נוירולוגיים. כשהבליעה אינה מתואמת, חלק קטן מהמזון או מהנוזלים עלול להגיע לדרכי הנשימה. התוצאה יכולה להיות שיעול בזמן האכילה, נשימה רטובה אחרי ארוחה, ודלקות שחוזרות בעיקר באזורים התחתונים של הריאות.

סימנים שכדאי לשים לב אליהם: השתנקות או שיעול בזמן שתייה, ארוחות שנמשכות זמן רב מאוד, קול רטוב אחרי אכילה, והקאות תכופות. כשיש חשד, הבירור כולל הערכת בליעה על ידי קלינאית תקשורת או צוות האכלה, ולעיתים בדיקה מצולמת של הבליעה.

זה כיוון שקל לפספס, כי ההורים רואים את הדלקות ולא תמיד מקשרים אותן לארוחות. ציון של הקשר הזה ביומן המחלות עוזר מאוד.

האם גוף זר שנשאף יכול להיראות כמו דלקת ריאות חוזרת?

כן, וזו אחת הסיבות שמחפשים בכוונה כשהדלקות חוזרות באותו מקום. פעוט שנשאף בוטן, גרעין או חלק קטן של צעצוע עלול להשתעל רגע ולהירגע, וההורים לא תמיד שמים לב. החפץ נשאר בסימפון ומעודד זיהומים חוזרים באזור שמעבר לו.

כדאי לספר לרופאה על כל אירוע של השתנקות פתאומית, גם אם נראה שעבר. הבירור יכול לכלול צילום, ולעיתים ברונכוסקופיה, שבה מסתכלים ישירות לתוך דרכי הנשימה. בבית, המניעה פשוטה: לא לתת אגוזים שלמים, בוטנים, ענבים שלמים או סוכריות קשות לילדים צעירים.

מה הסיכוי שהדלקות ייפסקו?

אצל רוב הילדים שנבדקים בגלל דלקות ריאה חוזרות, הבירור מוצא סיבה שאפשר לטפל בה או לנהל אותה, ובחלק מהמקרים לא נמצאת סיבה מיוחדת והדלקות פוחתות עם הגדילה. אי אפשר להבטיח מה יקרה אצל ילד מסוים, והתחזית תלויה במה שנמצא.

כשהסיבה היא אסתמה, טיפול מתאים מפחית לרוב את האירועים שאובחנו קודם כדלקות. כשהסיבה מבנית או קשורה לבליעה, הטיפול ממוקד בה. במחלות כרוניות כמו סיסטיק פיברוזיס המעקב הוא ארוך טווח, ונעשה בשיתוף צוות מרכז ייעודי.

בכל המקרים, המעקב חשוב גם אחרי שהמצב משתפר. צילום ביקורת, כשהרופאה ממליצה עליו, מוודא שהריאה חזרה למצבה.

מה להביא לפגישה הראשונה אצל רופאת ריאות ילדים?

• כל צילומי החזה שבוצעו, עם התשובות. אם אפשר, את הדיסק או הקישור לצילום עצמו ולא רק את הפענוח.
• רשימת המחלות: תאריך, אבחנה, טיפול, ואם היה אשפוז.
• תוצאות בדיקות דם ותרביות קודמות.
• פנקס החיסונים.
• מידע על הריון, לידה ותקופת הינקות, כולל לידה מוקדמת או אשפוז בפגייה.
• היסטוריה משפחתית של אסתמה, אלרגיה, סיסטיק פיברוזיס או זיהומים חוזרים.

אם הילד מצפצף בחלק מהאירועים, כדאי לקרוא גם את המאמר על ההבדל בין אסתמה לווירוס.

איך מנהלים יומן מחלות שעוזר לבירור?

יומן פשוט, בטלפון או במחברת, הופך זיכרונות מעורפלים למידע שאפשר לעבוד איתו. לכל אירוע רושמים את התאריך, את התסמינים העיקריים, את החום, את מה שנמצא בבדיקה אצל רופא הילדים, אם בוצע צילום ומה נאמר עליו, ואיזה טיפול ניתן. כדאי להוסיף כמה זמן לקח לילד לחזור לעצמו, ואם נשאר שיעול אחרי ההחלמה.

ההורים מופתעים לעיתים לגלות, כשהם מסתכלים על היומן, שחלק מהאירועים היו בכלל הצטננויות עם צפצופים, או שהם הופיעו תמיד בעונה מסוימת. דפוסים כאלה מכוונים את הבירור. גם רופא הילדים בקהילה ייעזר ביומן, וההתייעצות בין הרופאים נעשית קלה יותר.

אין צורך לתעד כל עיטוש. מספיק לרשום אירועים שבהם הילד היה חולה באמת, עם חום או קושי בנשימה, או שבהם הומלץ על צילום או על אנטיביוטיקה. עדיף לרשום בזמן אמת, כי אחרי כמה חודשים הפרטים מיטשטשים ומתערבבים. אם יש כמה ילדים במשפחה, נוח לנהל יומן נפרד לכל אחד.

שמרו בתיקייה אחת את כל המסמכים. ביום הפגישה אצל רופאת ריאות ילדים, היא תחסוך שיחות טלפון ובירורים מיותרים.

שאלות נפוצות

אין באמור תחליף לייעוץ רפואי, אבחון או טיפול. המידע כללי ונועד להסברה בלבד. יש להיוועץ ברופא לגבי כל שאלה רפואית, ולא להסתמך על תוכן באתר לצורך החלטה טיפולית. במצוקה נשימתית חריפה פנו למיון או חייגו 101.

ד״ר מרים אמונה אופק

מומחית לרפואת ילדים ומחלות ריאה בילדים. את ניסיונה צברה בבית החולים איכילוב, בשיבא תל השומר ובקופת חולים מאוחדת. כיום היא מקבלת במרפאתה הפרטית, עולם הריאות, ברמת השרון.

על הרופאה