מאיזה גיל עושים ספירומטריה?

למה דווקא גיל 5 עד 6?

ספירומטריה היא בדיקה שהנבדק מבצע בעצמו. המכשיר רק מודד. כדי שהתוצאה תשקף את מצב הריאות, הילד צריך לעשות שלושה דברים ברצף: לשאוף עד הסוף, לנשוף בבת אחת בכל הכוח, ולהמשיך לנשוף גם כשנדמה לו שהאוויר נגמר.

זה דורש הבנה, קואורדינציה וסבלנות. לפי התקן המקצועי של האיגודים האמריקאי והאירופי למחלות ריאה, נדרשות לפחות שלוש נשיפות תקינות שדומות זו לזו. ילד שנשף פעם אחת יפה והתעייף אינו מספק עדיין בדיקה אמינה.

סביב גיל חמש עד שש רוב הילדים מגיעים ליכולת הזאת. יש שמגיעים אליה מוקדם יותר, ויש שצריכים עוד כמה חודשים.

האם ילד בן 3 או 4 יכול לבצע ספירומטריה?

לפעמים. במחקר שבדק מאות ילדים בני שלוש עד שש שביצעו ספירומטריה בפעם הראשונה, חלק ניכר מהם הצליחו לבצע נשיפות עקביות. החוקרים ציינו גם שילדים צעירים מרוקנים את הריאות מהר מאוד, לעיתים בתוך פחות משנייה, ולכן המדד המקובל של ”נפח בשנייה הראשונה” מתאים להם פחות, ומשתמשים במדדים של חצי שנייה או שלושה רבעי שנייה.

המשמעות המעשית: בגיל הגן אפשר לנסות, בתנאי שהבודק מנוסה בעבודה עם ילדים קטנים ושהתוצאות מפורשות בזהירות. אם הניסיון לא הצליח, לא קרה דבר. הילד הכיר את המכשיר, ובפעם הבאה יהיה לו קל יותר.

כמה אפשר לסמוך על תוצאה של ילד צעיר?

תלוי באיכות הביצוע, ולא בגיל. בדיקה שבוצעה היטב אצל ילד בן חמש אמינה יותר מבדיקה מרושלת אצל נער בן חמש עשרה.

הבודק מעריך את האיכות לפי כמה סימנים: האם הנשיפה התחילה בבת אחת, האם העקומה חלקה ובלי שיעול באמצע, האם הילד נשף עד הסוף, והאם הנשיפות דומות זו לזו. כשהתנאים האלה מתקיימים, אפשר להסתמך על התוצאה. כשאינם מתקיימים, התוצאה נרשמת עם הסתייגות, ואינה משמשת לבדה לקבלת החלטות.

לכן כדאי לשאול בסוף הבדיקה שאלה אחת פשוטה: האם הבדיקה הייתה טובה מבחינה טכנית.

איך יודעים שהילד מוכן לבדיקה?

כמה סימנים שאפשר לבדוק בבית, בלי מכשיר:

• הוא מסוגל לכבות נרות יום הולדת בנשיפה אחת חזקה, ולא בכמה נשיפות קטנות.
• הוא מבין הוראה בשני שלבים, כמו ”קודם תמלא את הבטן באוויר, ואז תנשוף חזק”.
• הוא מסכים לנסות שוב אחרי ניסיון שלא הצליח.
• הוא מסוגל לשבת כמה דקות ולהתרכז במשימה אחת.

גם אם לא כל הסימנים קיימים, אפשר לנסות. ההחלטה מתקבלת יחד עם הרופאה, לפי השאלה הרפואית. כשהתשובה חשובה לאבחנה, שווה לנסות מוקדם. כשהיא יכולה לחכות, אין סיבה ללחוץ.

מה עושים כשהילד צעיר מדי לספירומטריה?

היעדר ספירומטריה אינו אומר שאי אפשר לאבחן. מתחת לגיל הבדיקה נשענים על כלים אחרים:

• סיפור מפורט. דפוס התסמינים לאורך זמן הוא המידע החשוב ביותר בגיל הרך.
• בדיקה גופנית, כולל האזנה לריאות והתרשמות מהנשימה, מהגדילה ומריווי החמצן.
• ניסיון טיפולי מוגדר בזמן, עם מעקב אחר התגובה.
• בדיקות נשימה שאינן דורשות מאמץ. קיימות שיטות שמודדות את הנשימה הרגילה של הילד, והן זמינות בעיקר במרכזים ייעודיים. כשיש להן הצדקה, מקבלים הפניה.

על ההבחנה בין צפצופים חולפים לאסתמה בגיל הזה הרחבנו במאמר אסתמה או וירוס.

מה קורה בבדיקה הראשונה?

הבדיקה הראשונה היא במידה רבה שיעור. מסבירים, מדגימים, ומתרגלים את הנשיפה בלי המכשיר. רק אחר כך מנסים באמת. ילדים רבים מצליחים כבר בניסיון השלישי או הרביעי, ואחרים צריכים ביקור נוסף.

במרפאת עולם הריאות הבדיקה מותאמת גם לקטנים ומתבצעת במקום, עם הסבר מלא של התוצאות. הפרטים נמצאים בעמוד בדיקת תפקודי ריאות לילדים. כדי להגיע מוכנים, כדאי לקרוא גם את המדריך להכנת ילד לבדיקה.

האם חוזרים על הבדיקה לאורך השנים?

אצל ילד עם מחלת נשימה כרונית, כן. הבדיקה הבודדת מצלמת רגע אחד, והמעקב לאורך זמן מראה את הכיוון. אצל ילדים הוא מראה עוד משהו: האם תפקודי הריאות גדלים יחד עם הילד, כפי שמצופה.

תדירות הבדיקות נקבעת לפי המחלה ולפי מידת היציבות. ילד עם אסתמה מאוזנת ייבדק לעיתים רחוקות יותר מילד שהטיפול שלו השתנה לאחרונה. במחלות כמו סיסטיק פיברוזיס המעקב צפוף יותר.

יתרון נוסף של בדיקות חוזרות: ילדים משתפרים בביצוע. הבדיקה השלישית כמעט תמיד טובה מהראשונה.

ומה לגבי מתבגרים ומבוגרים?

מגיל בית הספר והלאה הבדיקה זהה לזו של מבוגרים, וכך גם אופן הפענוח: הערכים מושווים לערכים הצפויים לפי גיל, גובה ומין. מתבגרים שמתלוננים על קוצר נשימה בפעילות בלבד יופנו לעיתים לבדיקת תפקודי ריאות במאמץ, שמוסיפה מדידות אחרי פעילות.

במרפאה מתבצעות בדיקות תפקודי ריאות גם למבוגרים.

מה בודקת ספירומטריה אצל ילדים?

ספירומטריה מודדת כמה אוויר הילד מצליח לנשוף, ובאיזו מהירות, אחרי שאיפה עמוקה. הבדיקה אינה כואבת, אין בה מחטים ואין בה קרינה. הילד נושם דרך פייה שמחוברת למכשיר, והמחשב משרטט עקומה.

התוצאות אינן מושוות למספר קבוע אחד. כל ילד מושווה לערכים צפויים לפי גיל, מין וגובה, ולכן חשוב למדוד את הגובה ביום הבדיקה. את הפענוח מבצעת הרופאה, יחד עם הסיפור הקליני. מידע על הבדיקה במרפאה נמצא בעמוד ספירומטריה לילדים.

למה לפעמים חוזרים על הבדיקה אחרי משאף?

בחלק מהבדיקות הילד מבצע ספירומטריה, מקבל משאף מרחיב סימפונות דרך ספייסר, ממתין זמן קצר, ומבצע את הבדיקה שוב. ההשוואה בין שתי הבדיקות מראה אם דרכי האוויר נפתחות בתגובה לתרופה.

שיפור משמעותי אחרי המשאף תומך באבחנה של אסתמה. היעדר שיפור אינו שולל אותה, בעיקר כשהבדיקה הראשונה הייתה תקינה מלכתחילה. לכן הפירוש תמיד נעשה יחד עם התסמינים. על ההבחנה בין אסתמה לבין צפצופים בזמן וירוסים כתבנו במאמר אסתמה או וירוס.

כשהתסמינים מופיעים בעיקר בריצה או בספורט, ספירומטריה במנוחה עשויה לצאת תקינה. במצב כזה נשקלת בדיקת תפקודי ריאות במאמץ.

האם צריך להפסיק משאפים לפני הבדיקה?

לפעמים כן, ולפעמים דווקא לא. זה תלוי בשאלה שהבדיקה אמורה לענות עליה. אם רוצים לבדוק אם יש היצרות שמגיבה למרחיב, ייתכן שתתבקשו לא לתת משאף הקלה לפרק זמן מסוים לפני הבדיקה. אם רוצים לראות איך הילד מתפקד על הטיפול הקבוע, ממשיכים בו כרגיל.

ההנחיה הנכונה ניתנת מראש על ידי המרפאה. אל תפסיקו טיפול על דעת עצמכם, וגם לא תמנעו משאף הקלה מילד שזקוק לו כי ”יש מחר בדיקה”. ילד שמתקשה לנשום מקבל טיפול, והבדיקה נדחית.

הכנה מלאה, כולל מה ללבוש ומה לאכול, מפורטת במאמר איך מכינים ילד לבדיקת תפקודי ריאות.

מי צריך ספירומטריה?

הבדיקה נשקלת אצל ילדים שמסוגלים לבצע אותה, כשהיא יכולה לעזור בהחלטה. דוגמאות שכיחות:

• חשד לאסתמה, או בדיקה האם אסתמה ידועה מאוזנת. מידע בעמוד אסתמה בילדים.
• שיעול ממושך או קוצר נשימה בלי הסבר ברור. ראו שיעול ממושך וצפצופים.
• מעקב אחרי מחלות ריאה כרוניות, כמו סיסטיק פיברוזיס או מחלת ריאות של פגות. על המעקב אחרי פגים כתבנו במאמר מעקב ריאות אחרי פגות.
• דלקות ריאה חוזרות, כחלק מבירור רחב יותר.
• הערכה לפני פעילות ספורטיבית תובענית, כשיש תסמינים במאמץ.

ילד בלי תסמינים נשימתיים אינו צריך ספירומטריה כבדיקת שגרה. ההחלטה אם לבצע אותה, ומתי, מתקבלת עם הרופאה לפי השאלה שהבדיקה אמורה לענות עליה. אצל ילדים שעדיין צעירים מדי, אפשר לתרגל בבית נשיפות ארוכות דרך קשית או לכבות נרות יום הולדת, כך שבביקור הבא הבדיקה תהיה מוכרת ופחות מלחיצה. ההכנה הזו קצרה, והיא משפרת את הסיכוי שהבדיקה הראשונה תצליח.

מתי עדיף לדחות את הבדיקה?

בכל ספק, עדיף להתקשר למרפאה לפני ההגעה. ילד שמגיע בריא ורגוע מבצע בדיקה טובה יותר, והתוצאה משקפת את מצבו הרגיל. גם שינה טובה בלילה שלפני, וארוחה קלה בלבד לפני הבדיקה, עוזרות לילד לשתף פעולה ולבצע את הנשיפות במלוא הכוח.

מה עושים עם תוצאות הבדיקה?

תוצאה של ספירומטריה היא חלק מהתמונה, ולא אבחנה בפני עצמה. הרופאה משלבת אותה עם הסיפור, הבדיקה הגופנית והתסמינים, ומסבירה להורים מה היא אומרת על הילד הספציפי.

תוצאה תקינה אצל ילד עם תסמינים קלים יכולה להרגיע ולאפשר מעקב בלבד. תוצאה שמראה היצרות שמשתפרת אחרי משאף יכולה לתמוך בהחלטה להתחיל טיפול מונע. תוצאה חריגה שאינה מתאימה לאסתמה עשויה להוביל לבירור נוסף.

כשמתחילים טיפול, בדיקה חוזרת אחרי תקופה מאפשרת לראות אם דרכי האוויר השתפרו, ולא רק אם הילד מרגיש טוב יותר. אצל חלק מהילדים יש הבדל בין השניים: הם רגילים לנשימה מוגבלת ואינם מתלוננים, והמדידה מראה את מה שהם לא מרגישים.

כדאי לבקש עותק של תוצאות הבדיקה ולשמור אותו. השוואה בין בדיקות לאורך שנים, גם כשהן מבוצעות במקומות שונים, עוזרת להבין את המגמה. ילדים שעברו בדיקה אחת ומתמודדים עם קוצר נשימה בספורט ימצאו מידע נוסף במאמר קוצר נשימה במאמץ אצל מתבגרים.

שאלות נפוצות

אין באמור תחליף לייעוץ רפואי, אבחון או טיפול. המידע כללי ונועד להסברה בלבד. יש להיוועץ ברופא לגבי כל שאלה רפואית, ולא להסתמך על תוכן באתר לצורך החלטה טיפולית. במצוקה נשימתית חריפה פנו למיון או חייגו 101.

ד״ר מרים אמונה אופק

מומחית לרפואת ילדים ומחלות ריאה בילדים. את ניסיונה צברה בבית החולים איכילוב, בשיבא תל השומר ובקופת חולים מאוחדת. כיום היא מקבלת במרפאתה הפרטית, עולם הריאות, ברמת השרון.

על הרופאה