BPD אצל פגים: איך נראה מעקב הריאות אחרי הפגייה?

מה זה BPD?

ריאות של פג שנולד מוקדם מאוד עדיין לא סיימו להתפתח. החמצן, ההנשמה והדלקת שהן עוברות בימים הראשונים, חיוניים ככל שיהיו, עלולים להשאיר בהן שינויים. כשפג עדיין צריך חמצן או תמיכה נשימתית בגיל מתוקן של 36 שבועות, האבחנה היא BPD. לעיתים משתמשים גם בשם "מחלת ריאות כרונית של פגות".

החומרה משתנה מאוד. יש פגים שמשתחררים הביתה בלי חמצן ומשתפרים מהר, ויש שמשתחררים עם חמצן ביתי ונזקקים למעקב צמוד יותר. השם המקצועי לא אומר הרבה על ילד מסוים. מה שקובע הוא איך הוא נושם, אוכל וגדל.

למה דווקא פגים מפתחים BPD?

בשבועות האחרונים של ההריון הריאות בונות את רוב שקיקי האוויר הקטנים, הנאדיות, ואת כלי הדם שסביבם. פג שנולד מוקדם מאוד מתחיל לנשום אוויר כשהשלב הזה עדיין באמצעו. הוא זקוק לתמיכה כדי לשרוד, והתמיכה עצמה, יחד עם זיהומים ודלקת, יכולה להאט את ההתפתחות הזו.

הסיכון עולה ככל שהלידה מוקדמת יותר והמשקל נמוך יותר. גם זיהומים בתקופת הפגייה, צורך ממושך בהנשמה ומומים מסוימים בלב משפיעים. ההורים לא גרמו למחלה, וברוב המקרים לא היה בידם למנוע אותה.

למה צריך מעקב ריאות אחרי השחרור?

הריאות ממשיכות לגדול ולבנות נאדיות חדשות בשנים הראשונות. זו הסיבה שרוב הילדים עם BPD נושמים טוב יותר עם הזמן. בתקופה הזו הם גם רגישים יותר: הצטננות שאצל ילד אחר עוברת בבית, עלולה אצלם להביא לקוצר נשימה, לצורך בחמצן ולאשפוז. על המחלה הנפוצה ביותר בעונת החורף כתבנו במאמר ברונכיוליטיס אצל תינוקות.

המעקב נועד לזהות מוקדם ילד שלא מתקדם כמצופה, להתאים טיפול כשיש צפצופים חוזרים, ולוודא שהגדילה וההאכלה מספקות את הצרכים של ריאות שעובדות קשה יותר. מחקרי מעקב מראים שבעיות נשימה אצל ילדים שהיו פגים יכולות להופיע גם אחרי השנתיים הראשונות, ולכן המעקב לא מסתיים ביום שבו מפסיקים את החמצן.

מה בודקים בביקור אצל רופאת ריאות ילדים?

• נשימה. קצב נשימה, מאמץ נשימתי, צפצופים, ורוויון חמצן בבדיקה שאינה כואבת.
• גדילה והאכלה. עלייה במשקל היא אחד הסימנים החשובים, כי מאמץ נשימתי שורף אנרגיה.
• חמצן ביתי, אם יש: האם אפשר להתחיל להפחית, ואיך עושים זאת בבטחה.
• הלב. אצל חלק מהילדים עם BPD מתפתח לחץ דם ריאתי, ולכן לפי הצורך מפנים לבדיקת אקו לב.
• תרופות. בדיקה אם יש צורך במשאפים, ואם הם עוזרים בפועל.
• שינה. נחירות, הפסקות נשימה או ירידה ברוויון בלילה, שלפעמים מצריכות בדיקה נוספת.
• בליעה והחזרות. שיעול בזמן האכלה או החזרות מרובות יכולים להשפיע על הנשימה.

המעקב נעשה בשיתוף עם רופא הילדים, ולעיתים גם עם מרפאת המעקב של הפגייה, קרדיולוג ודיאטנית. מידע רחב יותר על ליווי ילדים עם מחלות ריאה מתמשכות נמצא בעמוד מחלות ריאה כרוניות בילדים.

איך נראה המעקב לאורך השנים?

התדירות של הביקורים נקבעת לפי המצב של הילד. ילד שמשתחרר בלי חמצן ומתקדם יפה יכול להיבדק לעיתים רחוקות יותר מילד עם חמצן ביתי או עם צפצופים חוזרים.

איך מפסיקים חמצן ביתי?

הורים רבים מחכים ליום שבו אפשר יהיה להוריד את משקפי החמצן. ההפסקה נעשית בהדרגה ובהנחיה רפואית בלבד. בדרך כלל מתחילים בהפחתה בשעות הערות, ורק אחר כך בלילה, כי בזמן שינה הנשימה רדודה יותר והרוויון נוטה לרדת.

ההחלטה מתבססת על מדידות רוויון בערות ובשינה, על עלייה טובה במשקל ועל מצב הלב. אחרי ההפסקה כדאי לשמור את הציוד עוד זמן מה, כי בזמן מחלה ילד יכול להזדקק שוב לחמצן לתקופה קצרה. זה לא אומר שחזרתם לנקודת ההתחלה.

איך שומרים על הריאות בחורף הראשון?

• ידיים נקיות. שטיפה לפני כל מגע בתינוק, גם של אחים ואורחים.
• פחות חשיפה. להימנע ככל האפשר ממקומות צפופים וממגע עם אנשים מצוננים בעונת הנגיפים.
• בית בלי עשן. כולל עישון במרפסת ועל בגדים.
• חיסונים. לפי התוכנית הרגילה ולפי הגיל הכרונולוגי. כדאי לשאול גם על חיסון שפעת לבני הבית.
• מניעת RSV. פגים, ובמיוחד פגים עם BPD, הם מהקבוצות שאמצעי המניעה נגד RSV מיועדים להן. את הזכאות בודקים מול רופא הילדים או צוות הפגייה לפני העונה.

מתי פונים מיד?

כדאי לשמור בבית דף קצר עם האבחנה, הטיפולים והערכים שנקבעו לילד. במיון זה חוסך זמן ושאלות.

מה צפוי בהמשך הילדות?

רוב הילדים עם BPD נכנסים לגן ולבית הספר, משחקים ורצים כמו חבריהם. אצל חלקם נשארים צפצופים עם הצטננויות או רגישות במאמץ, ומחקרי מעקב מראים שהבדלים קלים בתפקודי הריאות יכולים להימשך גם בגיל מבוגר. מגיל 5 עד 6 אפשר למדוד אותם בבדיקת תפקודי ריאות, וזה עוזר להחליט אם יש צורך בטיפול. על הגיל שבו הבדיקה מתאימה כתבנו במאמר מאיזה גיל עושים ספירומטריה.

צפצופים אצל ילד שהיה פג אינם תמיד אסתמה במובן הרגיל, והתגובה לטיפול יכולה להיות שונה. לכן מתאימים את הטיפול לפי בדיקה ולא לפי ניסיון של ילדים אחרים. אם מופיעות דלקות ריאה חוזרות, זו סיבה לבירור מסודר.

פעילות גופנית מומלצת ומועילה לריאות. הרגל חשוב לא פחות הוא הימנעות מעישון ומאידוי בגיל ההתבגרות, כי ריאות שהתחילו את דרכן מוקדם רגישות יותר לנזק נוסף.

למה ההאכלה והגדילה חשובות כל כך לריאות?

ילד עם BPD עובד קשה יותר כדי לנשום, ולכן הוא שורף יותר אנרגיה. אם הוא לא מקבל מספיק קלוריות, הגדילה מואטת, וריאות שגדלות לאט מתאוששות לאט. במילים אחרות, עלייה טובה במשקל היא חלק מהטיפול בריאות ולא רק נושא תזונתי.

חלק מהתינוקות מתעייפים מהר בזמן האכלה, מזיעים, או משתעלים ונחנקים. אחרים סובלים מהחזרות מרובות. כל אלה הם דברים שכדאי לספר עליהם בביקור. לפעמים מצטרפת דיאטנית שמתאימה את ההרכב ואת הצפיפות הקלורית של ההאכלה, ולפעמים יש צורך בהערכה של הבליעה.

כדאי להביא לביקור את עקומת המשקל מטיפת חלב או מרופא הילדים. מגמה לאורך שבועות אומרת יותר משקילה בודדת. את הגדילה מעריכים לפי הגיל המתוקן, כלומר לפי הגיל שהיה לילד אילו נולד במועד, ולא לפי תאריך הלידה בפועל. השוואה לתינוקות אחרים במשפחה או בגן יכולה להטעות.

האם ילד עם BPD צריך משאפים?

לא תמיד. חלק מהילדים עם BPD מצפצפים עם הצטננויות ומרוויחים ממשאף מרחיב סימפונות, ואצל חלק מהם הרופא שוקל גם טיפול מונע. אצל אחרים הצפצופים נובעים מדרכי אוויר צרות או רכות מהרגיל, ושם התגובה למשאפים חלשה יותר.

לכן ההחלטה נעשית אצל כל ילד בנפרד, ולרוב כניסיון לתקופה מוגדרת. אם המשאף לא שינה דבר, אין סיבה להמשיך בו. משאף ניתן תמיד דרך ספייסר עם מסכה בגיל הזה, ועל ההבדל בין סוגי המשאפים כתבנו במאמר משאף מקל ומשאף מונע.

גם תרופות אחרות שקיבל הילד בפגייה, כמו משתנים, נבדקות בכל ביקור. רבות מהן מופסקות בהדרגה כשהמצב משתפר, אבל רק לפי הנחיית הצוות שרשם אותן.

מתי שיעול או צפצוף אצל ילד עם BPD הם צפויים?

הורים לפגים לומדים מהר לשים לב לכל צליל. חלק מהצלילים צפויים לגמרי: נשימה רועשת קלה בזמן נזלת, שיעול בימים הראשונים של הצטננות, או צפצוף עדין שחולף מעצמו. מה שמבדיל בין מצב צפוי למצב מדאיג הוא בעיקר המאמץ, האכילה והצבע.

ילד שמשתעל אבל נושם בנחת, אוכל כרגיל ומשחק, נמצא בדרך כלל במצב טוב. ילד שנושם מהר, משתמש בשרירי הצלעות, מפסיק לאכול או צריך יותר חמצן, צריך בדיקה באותו יום. כשאתם לא בטוחים, עדיף להתקשר לרופא ולתאר בדיוק מה אתם רואים.

איך מתמודדים עם הדאגה בבית?

הורים לפגים יוצאים מהפגייה אחרי שבועות או חודשים של ניטור צמוד. פתאום הם בבית, בלי מוניטור שמצפצף ובלי אחות ליד המיטה. התחושה הזו טבעית, ורוב ההורים מספרים שהיא נחלשת בהדרגה ככל שהם לומדים את הילד שלהם.

מה שעוזר: לדעת בדיוק אילו סימנים מחייבים פנייה, ולכתוב אותם על דף ליד המיטה. לדעת למי מתקשרים בשאלה לא דחופה. לחלק את הלילות בין ההורים כשאפשר. ולזכור שגם הצטננות קלה בלי מאמץ נשימתי היא חלק מהחיים של כל ילד, ולא כל שיעול הוא סיבה למיון.

אם הדאגה מכבידה מאוד, או שיש קושי בשינה ובתפקוד, כדאי לשתף את רופא הילדים או את צוות המעקב של הפגייה. יש גורמי תמיכה להורים לפגים, והם יכולים לעזור.

איך מתכוננים לביקור הראשון אחרי הפגייה?

1. מכתב השחרור מהפגייה וכל סיכום ביניים.
2. רשימת התרופות והמינונים כפי שנרשמו, כולל משאפים.
3. הערכים שנקבעו לרוויון ולחמצן, אם יש.
4. מעקב משקל מטיפת חלב או מרופא הילדים.
5. שאלות שעלו בבית. כדאי לרשום אותן כשהן עולות, ולא לסמוך על הזיכרון ביום הביקור.

שאלות נפוצות

אין באמור תחליף לייעוץ רפואי, אבחון או טיפול. המידע כללי ונועד להסברה בלבד. יש להיוועץ ברופא לגבי כל שאלה רפואית, ולא להסתמך על תוכן באתר לצורך החלטה טיפולית. במצוקה נשימתית חריפה פנו למיון או חייגו 101.

ד״ר מרים אמונה אופק

מומחית לרפואת ילדים ומחלות ריאה בילדים. את ניסיונה צברה בבית החולים איכילוב, בשיבא תל השומר ובקופת חולים מאוחדת. כיום היא מקבלת במרפאתה הפרטית, עולם הריאות, ברמת השרון.

על הרופאה