איך משתמשים נכון במשאף עם ספייסר?

למה בכלל צריך ספייסר?

משאף במנות מדודות משחרר את התרופה בהתזה מהירה. כדי שהיא תגיע לריאות צריך ללחוץ ולשאוף בתיאום מדויק, וזה קשה גם למבוגרים. אצל ילדים זה כמעט בלתי אפשרי, ורוב התרופה נדבקת ללשון וללוע.

ספייסר הוא תא שמחזיק את ענן התרופה לכמה שניות, כך שהילד יכול לשאוף אותה בקצב שלו. לפי ארגון הריאות הבריטי Asthma + Lung UK, השימוש בספייסר עוזר לכמות הנכונה של התרופה להגיע לריאות, ועשוי להפחית תופעות לוואי של המשאף המונע.

ספייסר מתאים למשאפים מסוג התזה בלבד. משאפי אבקה ומשאפים שמופעלים בשאיפה אינם מתחברים לספייסר. אם אינכם בטוחים איזה סוג קיבלתם, שאלו את הרופאה או את הרוקח.

איך נותנים משאף עם ספייסר ומסכה לתינוק או לפעוט?

1. מכינים. מסירים את המכסה, מנערים את המשאף היטב ומחברים אותו לספייסר.
2. מושיבים. הילד יושב עליכם, זקוף ככל האפשר. תינוק קטן אפשר להחזיק בחיבוק עם הראש מעט לאחור.
3. מצמידים את המסכה כך שתכסה את האף ואת הפה, בלי רווחים בצדדים. האטימה חשובה יותר מכל שלב אחר.
4. לוחצים לחיצה אחת.
5. משאירים את המסכה במקומה למשך כחמש נשימות רגילות. בחלק מהספייסרים רואים שסתום קטן שזז בכל נשימה, וזה סימן שהאטימה טובה.
6. מנה נוספת? מרחיקים את המסכה, ממתינים כחצי דקה עד דקה, מנערים שוב וחוזרים על השלבים.
7. בסיום, אחרי משאף עם סטרואיד: מנגבים את הפנים במקום שבו נגעה המסכה, ונותנים לשתות.

ילד שבוכה שואף פחות תרופה, כי בבכי הנשיפות ארוכות והשאיפות קצרות וחדות. אם אפשר, עדיף להרגיע קודם. אם אי אפשר, נותנים בכל זאת, לפי ההנחיה שקיבלתם.

ואיך משתמשים בספייסר עם פייה, בגיל גדול יותר?

ילדים שמסוגלים לסגור שפתיים סביב פייה ולעקוב אחר הוראות, לרוב מגיל הגן המאוחר, עוברים מספייסר עם מסכה לספייסר עם פייה. יש שתי טכניקות מקובלות, ושתיהן יעילות:

כמה נשימות רגילות. הילד סוגר שפתיים סביב הפייה, אתם לוחצים פעם אחת, והוא נושם פנימה והחוצה לאט כחמש פעמים דרך הספייסר. זו הטכניקה הקלה יותר ללמד.

נשימה אחת ועצירה. הילד נושף החוצה, סוגר שפתיים סביב הפייה, לוחצים פעם אחת, והוא שואף לאט ועמוק ועוצר את הנשימה עד עשר שניות, אם הוא מסוגל.

בשתי הטכניקות, אם הספייסר משמיע שריקה, השאיפה מהירה מדי. מבקשים מהילד לשאוף לאט יותר.

מהן הטעויות הנפוצות?

הדרך הטובה ביותר לוודא שהטכניקה נכונה היא להדגים אותה מול איש מקצוע. הביאו את המשאף ואת הספייסר לכל ביקור.

מתי כדאי לבדוק שוב את הטכניקה?

טכניקה נכונה נשחקת עם הזמן, גם אצל משפחות מנוסות. מומלץ להדגים אותה מחדש מול איש מקצוע בכל ביקורת, ובמיוחד בכמה נקודות זמן:

• כשעוברים מספייסר עם מסכה לספייסר עם פייה.
• כשמחליפים סוג משאף או דגם ספייסר.
• כשהילד מתחיל לקחת את המשאף בעצמו, בלי השגחה.
• כשהאסתמה מפסיקה להיות מאוזנת בלי סיבה ברורה. לפני שמעלים מינון, בודקים איך התרופה ניתנת.

מתבגרים הם קבוצה שכדאי לשים אליה לב. הם לוקחים את המשאף לבד, ממהרים, ולעיתים מוותרים על הספייסר כי הוא ”מביך”. שווה לדבר איתם על כך בפתיחות, ולמצוא יחד פתרון שיתמידו בו.

איך מנקים את הספייסר, ומתי מחליפים אותו?

ספייסר פלסטי צובר מטען חשמלי סטטי, שמושך אליו את טיפות התרופה. ניקוי נכון מפחית את התופעה:

• שוטפים מדי כמה שבועות במים פושרים עם מעט סבון כלים.
• מניחים לייבוש באוויר. לא מנגבים את הצד הפנימי במגבת.
• לא מכניסים למדיח, אלא אם היצרן מציין שאפשר.
• בודקים מדי פעם שאין סדקים ושהשסתום זז בחופשיות.

ספייסר אינו נשמר לנצח. מחליפים אותו לפי הוראות היצרן, ובכל מקרה כשהוא נסדק, כשהשסתום נתקע או כשהמסכה כבר קטנה על הילד. ההנחיות המדויקות משתנות בין הדגמים, ולכן כדאי לקרוא את העלון שצורף.

מה עושים כשהילד מתנגד?

התנגדות למסכה היא כמעט שלב התפתחותי. כמה דברים שעוזרים:

• היכרות בלי לחץ. נותנים לילד להחזיק את הספייסר, ”לתת” לבובה, ולהצמיד את המסכה לעצמו בלי תרופה.
• שגרה קבועה. אותה שעה ואותו מקום, למשל לפני צחצוח השיניים.
• ספירה בקול. ילדים משתפים פעולה טוב יותר כשהם יודעים מתי זה נגמר.
• רוגע שלכם. ילדים קוראים את ההורה. מתן ענייני וקצר עובד טוב יותר ממשא ומתן.

אם המאבק היומי פוגע בהתמדה בטיפול, ספרו על כך בביקור. לעיתים יש פתרון פשוט, כמו מסכה אחרת או שינוי בשעת המתן. מידע רחב יותר על הטיפול נמצא בעמוד אסתמה בילדים.

מתי עוברים ממסכה לפייה?

ההמלצה הכללית היא להשתמש בספייסר עם מסכה אצל תינוקות ופעוטות, ולעבור לפייה כשהילד מסוגל לסגור את השפתיים היטב סביבה ולנשום דרך הפה בלבד. אצל ילדים רבים זה קורה סביב גיל שלוש עד ארבע, אבל אין גיל אחד שמתאים לכולם.

ההחלטה על המעבר נעשית בביקורת, אחרי שהילד מדגים שהוא מצליח. אם הפייה עדיין לא עובדת טוב, אין שום בעיה להמשיך עם המסכה עוד תקופה.

ספייסר או אינהלציה, מה עדיף?

הורים רבים מרגישים שאינהלציה ”חזקה יותר”, כי היא נמשכת זמן רב ורואים את האדים. בפועל, ההנחיות לטיפול באסתמה בילדים ממליצות על משאף עם ספייסר כדרך המועדפת למתן תרופות שאיפה ברוב המצבים, גם בהתקף קל עד בינוני. משאף עם ספייסר מהיר יותר, נייד, ולא דורש חשמל.

יש מצבים שבהם רופא יבחר באינהלציה, למשל בהתקף קשה בבית החולים, או כשילד לא מצליח להשתמש בספייסר גם אחרי הדרכה. ההחלטה הזו היא של הרופא המטפל.

אם הילד קיבל עד היום תרופות רק באינהלציה, כדאי לשאול בביקורת הבאה אם אפשר לעבור לספייסר. המעבר נעשה בהדרכה, ולא על דעת עצמכם.

איזה ספייסר לבחור?

יש בשוק כמה דגמים, והם נבדלים בגודל, בחומר ובסוג המסכה. כמה עקרונות עוזרים לבחור:

• התאמה למשאף. הפתח בספייסר צריך להתאים למשאף שהילד מקבל, כך שלא יישאר מרווח שדרכו התרסיס בורח.
• מסכה בגודל נכון. המסכה צריכה לכסות את האף והפה ולשבת צמוד, בלי ללחוץ על העיניים.
• שסתום שאפשר לראות. בחלק מהדגמים רואים את השסתום זז בכל נשימה. זה עוזר לספור נשימות ולוודא שהילד אכן נושם דרך הספייסר.
• חומר אנטי־סטטי. בספייסרים מסוימים התרופה נדבקת פחות לדפנות. בספייסר פלסטיק רגיל, שטיפה וייבוש באוויר לפי הוראות היצרן מפחיתים את המטען החשמלי.
• ספייסר שני. משפחות רבות מחזיקות ספייסר אחד בבית ואחד בגן או אצל סבא וסבתא, כדי שלא ייווצר מצב שבו המשאף נמצא והספייסר לא.

אפשר להביא את הספייסר והמשאף לביקור במרפאה, ולוודא שהם מתאימים זה לזה ולגיל הילד.

איך מסדרים שימוש במשאף בגן ובבית הספר?

ילד עם אסתמה עשוי להזדקק למשאף הקלה גם בשעות שהוא לא בבית. כדאי להכין מראש:

• משאף הקלה וספייסר מסומנים בשם הילד, שנשארים במסגרת.
• הוראות כתובות מהרופא המטפל: מתי נותנים את המשאף, ומתי מתקשרים להורים או לעזרה דחופה.
• הדגמה קצרה לגננת או לצוות, עם הספייסר של הילד עצמו.
• בדיקה מדי כמה חודשים שהמשאף במסגרת לא ריק ולא פג תוקף.

על ההבדל בין המשאפים, ועל מה נותנים במסגרת, הרחבנו במאמר משאף מונע או משאף הקלה. ילדים גדולים שמשתעלים או מתנשפים בעיקר בספורט ימצאו מידע רלוונטי במאמר קוצר נשימה במאמץ אצל מתבגרים.

מתי המשאף אינו מספיק ופונים לעזרה?

מעבר למצבי חירום, אם הילד צריך את משאף ההקלה לעיתים קרובות יותר מהרגיל, זה סימן לקבוע ביקורת. מידע על איזון אסתמה נמצא בעמוד אסתמה בילדים.

איך יודעים שהמשאף לא ריק?

משאף יכול להמשיך להשמיע ריסוס גם אחרי שהתרופה בו נגמרה, כי בתוכו נשאר חומר הנעה. לכן הרעש עצמו אינו סימן לכך שיש תרופה. בחלק מהמשאפים יש מונה מנות, ואז פשוט בודקים אותו. כשאין מונה, אפשר לרשום על המשאף את תאריך הפתיחה ולעקוב לפי הוראות היצרן. כדאי להחליף משאף לפני שהוא נגמר, ולא לגלות זאת בזמן התקף. אותו כלל חל על המשאף שנשאר בגן או בתיק.

שאלות נפוצות

אין באמור תחליף לייעוץ רפואי, אבחון או טיפול. המידע כללי ונועד להסברה בלבד. יש להיוועץ ברופא לגבי כל שאלה רפואית, ולא להסתמך על תוכן באתר לצורך החלטה טיפולית. במצוקה נשימתית חריפה פנו למיון או חייגו 101.

ד״ר מרים אמונה אופק

מומחית לרפואת ילדים ומחלות ריאה בילדים. את ניסיונה צברה בבית החולים איכילוב, בשיבא תל השומר ובקופת חולים מאוחדת. כיום היא מקבלת במרפאתה הפרטית, עולם הריאות, ברמת השרון.

על הרופאה